השריר הבולט ביותר בזרוע , זה שבזכותו או בגללו (תלוי איך מסתכלים על זה) חייבים לקנות חולצות חדשות, בשל העובדה שהוא מרחיב את הזרועות, הוא שריר הזרוע הדו- ראשי או בשמו הלטיני "בייספס"

 מדובר בשריר שלד הממוקם מתחת לעור, בחלק הקדמי של זרוע. החדשות הטובות הן שהוא המתפתח בקלות יחסית גם באנשים בעלי מסת שריר לא מפותחת, כיוון שבאזור זה לא קיימת  נטייה לאגירת כמות שומן רבה (לשמחתנו) כך שהשריר לא מסתתר תחת שכבת שומן כפי שקורה לרוב באזור השריר התלת ראשי (עליו אכתוב בכתבה הבאה).   שריר הבייספס, על אף היותו פופולארי מאוד בקרב המתאמנים אינו לראווה בלבד, אם כי חיוני ליכולתנו לבצע חלק ניכר מהמטלות היומיומיות ולשיפור יכולתם של ספורטאים רבים, בעיקר בתנועות ההרמה והמשיכה אל הגוף. למשל: הרמת חפצים, טיפוס על סולם, משיכת חבל, תנועות חתירה וכדומה. מאמן כושר אישי - מיכל צרניסקי,תזונאית קלינית

מקור שמו נעוץ בעובדה כי הוא מורכב משני ראשים, שמקורם בכתף: "הראש הקצר" הפנימי ו"הראש הארוך" החיצוני. נקודת מוצאו של "הראש הקצר" היא מזיז החרטום שבשכמה, ואילו נקודת המוצא של "הראש הארוך" היא מגבששת השכמה. שני הראשים מתאחדים באמצע הזרוע לשריר אחד, ויחד נאחזים בגיד חזק בעצם האמה, הקרויה "עצם הרדיוס".

"הראש הארוך", הנמצא בחלקה החיצוני של הזרוע, מוסיף מלאות ומסייע ליצור קו תוחם בין שריר הדו-ראשי לשריר התלת-ראשי. "הראש הקצר", הנמצא בחלק הפנימי של הזרוע, מאפשר ליצור את צורתו המעוגלת של השריר.

 

קיימות 3 צורות אחיזה. יש לגוון את האחיזות על מנת להדגיש היבטים שונים של השריר:

  1. "סופינציה": אחיזה תחתית או סיבוב החוצה (כפות הידיים פונות לעבר הגוף). תרגילים באחיזה זו ידגישו את כל השריר הדו-ראשי ובמיוחד את החלק הפנימי והעליון.
  2. אחיזה ניטרלית (כפות הידיים פונות אחת אל לשנייה). לדוגמה תרגילי "פטישים" , אשר עובדים על החלק החיצוני של השריר הדו-ראשי ועל שריר הזרוע, ויעניקו לזרוע מראה מלא.
  3. "פרונציה" - אחיזה עילית או סיבוב פנימה (כפות הידיים פונות הרחק מהגוף). תרגילים אלו יפעילו לחץ חזק יותר על האמות.

                                                                                    

הידעת?

* שריר הזרוע ("ברכיאליס") הוא שריר משלים לשריר הדו-ראשי . שריר זה יוצא ישירות מעצם הזרוע , ממוקם בין השריר הדו-ראשי לשריר התלת-ראשי, ויוצר ביניהם קו תוחם.  צורתו אליפסית והוא נראה בולט החוצה רק בכיווץ הזרוע. השריר עובד ביחד עם שריר הזרוע הדו ראשי על מנת לכופף את האמה.

ובניגוד לשריר הזרוע הדו ראשי עוצמת הפעולה לא תלויה במצב כף היד (פרונציה או סופינציה).

 

* שריר הדו-ראשי, כמו גם השריר התלת-ראשי, הוא שריר קטן יחסית, כך שיש לשים לב שאנו לא מאמנים אותו יתר על המידה. כאן המקום לציין כי אם אתם לא מרגישים שיפור באימון, ייתכן מאוד כי עליכם להפחית את נפח האימון או תדירותו, ולתת לשריר קצת יותר זמן התאוששות, מכיוון שרק בזמן המנוחה השריר מצליח לבנות את עצמו מחדש ורק אז ניתן להבחין בתוצאות העבודה הקשה שהושקעה.

 

לצערי, קיימת עובדה חשובה על שריר הדו-ראשי והיא קשורה, איך לא, לגנטיקה שלנו. כך שהנה הגיע שוב הזמן להאשים את ההורים. אם נולדתם עם שריר דו-ראשי קצר עם גיד דו-ראשי ארוך, לא תוכלו לעשות הרבה על מנת להאריך את השריר. חדשות מעט יותר טובות הן שהסבלנות משתלמת: עבודה ממושכת על אזור זה תסייע לכם לפצות על כך וליצור אשליה של מלאות השריר בחלק התחתון, שבו השריר נעשה צר יותר. ואסיים בסיפור שקרה לי לאחרונה במסגרת עבודתי כמדריכה בחדר הכושר: מתאמן צעיר בגיל 16 הגיע לאימון ראשון וביקש לעבוד באופן ספציפי על שריר הדו-ראשי זרועי במטרה להראות אותו לחבריו בערב. חשוב לי לציין כי הוא היה מאוד רציני בעניין והיה בטוח שלאחר אימון אחד הוא יכול ליצור את מראה השריר הנכסף, אך כפי שמרביתכם כבר יודעים, תשובתי הייתה כי רק עבודה ממושכת והתמדה מסוגלות להביא לתוצאות..אז אם גם אתם רוצים שריר יפה וחטוב , למה אתם מחכים?

 

חזרה

שתפו את הכתבה בגוגל+
אימון נסיון במחיר מוזל!
הזמן אימון נסיון!
לקבלת מחירון מפורט למייל
שלחו לי מחירון!