דומה כי מאז לא סר צלו המאיים של הטרור. תוגברו אמצעי האבטחה. הון עתק מושקע במאמצים למנוע הישנות פעולות טרור, אשר באולימפיאדת לונדון 2012 , נראית מאיימת ואפשרית מתמיד
יניב מימון - מאמן כושר אישי
דומה כי לעד, לדיראון עולם ( ספק אם גם לזיכרונו הסלקטיבי) יירשם ספטמבר השחור ,הארור, או, ליתר דיוק, החמישה בו בשנת 1972, השנה שבה נערכו במינכן ,גרמניה, המשחקים האולימפיים ה -20. בשעת בוקר מוקדמת, חדרו מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" אל הכפר האולימפי כשהיעד הוא –המשלחת הישראלית. בהתקפת טרור נפשעת ורצחנית נהרגו 11 חברי המשלחת הישראלי. אלה שמותיהם: דוד ברגר, משה ויינברג, יוסף גוטפרוינד, אליעזר חלפיו, יעקב שפרינגר מארק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, , אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא, קהת שור.
בעוד עיני מאות מיליוני בני אדם נישאות אל המשחקים האולימפיים (שהועברו בשידורים ישירים במגוון פלטפורמות תקשורתיות –בטלוויזיה, במחשב, בסלולאר) המבטאים את רוממות הרוח האנושית כמו גם את נפלאות הגוף, מפגן אחווה כלל עולמי של כל מה שהופך את הספורט למה שהוא – מקנן החשש מפני אירוע שיחבל ויהרוס הכול.
פרופורציות
יש דברים שמגמדים את הכול. בעוד אנחנו דנים על סיכויי ספורטאים לזכייה במדליות, קוראים בשקיקה סיפורים אישיים אנושיים ומרגשים על ילדותם העשוקה של מי מהם שהגיעו לפסגת העולם במקצוע, יודעים כמעט הכול על התפריט ( אות ומופת להקפדה על תזונה נכונה או אכילה בולמוסית מופקרת...) את זהות מאמן כושר אישי, את התחביבים ועוד, במוח האחורי שלנו, במקום שבו נושקות זו לזו התודעה ותת- התודעה, מזמזם לו יתוש טורדני, ובזמזומו הוא כמו אומר לנו – פרופורציות, חברים. קחו הכול בפרופורציות.
ומנקודת השפל - לנקודת השיא. רבים מאתנו זוכרים את עיניו העצומות מהתרגשות של הגולש גל פרידמן, כאשר בעומדו על הפודיום במתחם שבו נערכה התחרות כזוכה במדליית הזהב (אולימפיאדת אתונה 2004 ,זכורים?) מרגשת אותו – את מי לא?! – נגינת ההמנון הלאומי שלנו, 'התקווה'.
אכן, כאלה הם חיינו – נעים ונדים, תנודתיים ותזזיתיים, בין רגעי השיא לשפל, בין פסגת היכולת האישית, האנושית, לבין תהומות האופל שלה. מזכירים לנו כל העת עד כמה הכול נזיל, שברירי, לא ודאי.
לשון אחת מלקקת פצעים וגלידה
ערב פתיחתם של המשחקים האולימפיים בלונדון 2012 מי כמונו ,למודי סבל ואכזבות וגם רגעים נדירים של שמחה ואושר ,יודעים כי, אכן, הכול צפוי והרשות נתונה; מי כמונו יודעים כי לא פעם, בעת ובעונה אחת, אנחנו מלקקים באותה לשון פצעים וגלידה.
לכן, על רקע החשש הכבד והעמוק מפני היתכנות פיגוע טרור בכפר האולימפי, קשה לשער ולהעריך מה צפוי ואפשרי יותר – זכיית מי מספורטאי המשלחת הישראלית, המונה 38 ספורטאים, במדליה אולימפית (הלוואי) או פעולת טרור רצחנית (חלילה).
מה שברור הוא, שבעוד רבים מאתנו מחזיקים אצבעות לספורטאים המייצגים אותנו אנחנו כוססים את ציפורניהן במתח, בחרדה, בציפייה, בתקווה ובתפילה: העיקר שישובו בשלום, בריאים ושלמים, עם מדליה או בלעדיה.
שתפו
מאמן כושר אישי בירושלים
