יניב מימון - מאמן כושר אישי
בתקופות של מחסור, לפני המהפכה התעשייתית אשר הביאה עימה זינוק בתוצר חקלאי ותוצר מעובד, הכלכלה העולמית אופיינה בחוסר במזון.
כתוצאה מכך, מי שהתמזל מזלו והוא זכה לגישה שוטפת ובלתי מוגבלת למזונות מגוונים, כמו בני האצולה והמלוכה דאז, לא טרח לספור קלוריות, נקודות, אחוזי שומן, וערכים גלוקמיים, ואף לא ניסה, יום למחרת 'ארוחת מלכים', ליצור קשר עם מאמן כושר אישי שיחלצו מן הצרה, אלא פשוט בלס כאוות נפשו.
לא בכדי ולא בשל פטיש בלתי מוסבר, ציוריהם של מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ובתקופה מאוחרת יותר דגה, מתעדים נשים אשר היום לא יזכו לכינוי אחר מפשוט 'שמנות', או אולי במקרה המתון 'מלאות'. השומן והעגלגלות היוו סמל לבריאות, ועל כן גם סמל ליופי, והפכו בנחלת הכלל למושכים ואטרקטיביים.
לא כך בעידן המודרני, אשר בו אתגרו של אדם אינו עוד השגתו של מזון בעמל כפיו, אלא 'סינונו' של זה בדרך לעגלת הקניות, וממנה לצלחת, לפיו ולקיבתו. כן, מלאכת הסינון רבת השלבים מוכרת לכולנו, ורובנו עוסקים בה על בסיס יומיומי.
ואם בכל זאת הסתנן לו דרך מסננת עבת חורים, ברגע של חולשה, פולש גרגרני, אנו נלחמים בו על ידי הליכה או ריצה ל'שום מקום', הרמת משקל שלא לצורך עבודות כפיים, וכפיפות שאינן לצורך שתילת זרעים בשדה, או איסוף פירות שנפלו הרחק מן העץ.
כמה מגוחך יהיה קונספט ההתעמלות והפעילות הגופנית בעיני בני המאה ה-15 או ה-16, אשר בקושי צלחו לגרד את הקלוריות והאנרגיות הדרושות בעבור עבודתם היומיומית הנחוצה וההכרחית לקיומם... כמה אבסורדי תשמע ספירתו של הערך הגליקמי הגבוה בתפוחי אדמה בעבור תושבי אירלנד בעידן "רעב תפוחי האדמה" ההיסטורי. גליקמי או לא גליקמי, מה שהגיע לצלחת, אותו אכלו!
אל תטעו לחשוב שבכוונתי כאן לזלזל בחשיבותה של דיאטה נכונה ופעילות ספורטיבית, כלל וכלל לא.
שהרי לא בכדי צצו מנהגי ההתעמלות והדיאטה, ולא באקראי הפכה האופנה מאופנה 'פרו- עגלגלות' לאופנת ה'קוקאין שיק' דוגמת קייט מוס אשר שמה הולך לפני דמותה הצנומה.
הזמנים השתנו, ואיתם גם הסכנות הבריאותיות ונציגי הבריאות עלי האדמה.
כיום הסכנות הבריאותיות העורבות לאדם המודרני הינן עודפי כולסטרול ושומן המביאים ללחץ דם גבוה או להפרעות בלב, מחלת הסרטן תוצר החומרים המלאכותיים המרכיבים את תזונתנו, מחלת הסכרת שהגורם העיקרי לה הוא החשפות יתר לסוכר מעובד, ועוד שלל מחלות שהגורם המרכזי להן הוא עודף מזון ובעיקר עודף מזון מעובד.
צו השעה במודרנה הוא הדיאטה, וחברתה הטובה, ואולי אף תאומתה הסיאמית- הפעילות הגופנית. רק הללו מונעות מאיתנו להשאב למחבת השמנת-היתר ולסיר הרעלת-הגוף בחומרים שאין לו בהם צורך, ואשר קצרה ידו התשושה של גופנו מלהפטר מהם בכוחות עצמו.
סמל הבריאות במודרנה הוא הרזה והחטוב, הספורטיבי והשרירי, אצל נשים וגברים כאחד.
ולא רק בגלל שגעון אופנה כזה או אחר, אלא בראש ובראשונה בגלל המשיכה ההישרדותית שלנו לבריאות ואיזון הגוף אצלנו ואצל שותפינו לחיים.